מגילת שיר השירים נוסח ספרדי

על קלף גוויל

כתובה על ידי סופר ירא שמיים

גובה המגילה 18 ס"מ, 11 שורות

כולל עמוד עץ

קודש הקודשים על הגוויל: מעלת קריאת שיר השירים מכתב יד סופר

בכל חג ומועד, ובפרט בערבי שבתות, עולה באוויר ניחוח של קדושה עתיקה עם קריאת "שיר השירים". רבי עקיבא כבר קבע במסכת ידיים: "שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים". אך כדי להרגיש את אותה קדושת "קודש קודשים", ישנה חשיבות אדירה לכלי שבו מונחות המילים – הלא הוא הגוויל המהודר.

החזרה למקור: כוחו של הגוויל

הגוויל הוא הצורה הקדומה והמיוחסת ביותר של עיבוד העור למלאכת השמיים. בניגוד לקלף המודרני, הגוויל נשמר עם שכבת האפידרמיס שלו, כפי שהיה נהוג מימי משה רבנו. כתיבת "שיר השירים" על גוויל  זוהי בחירה בחיבור בלתי אמצעי למסורת דורות. הגוויל, בעל הגוון החום-טבעי והמרקם המיוחד, מעניק לאותיות הדיוק והיופי נופך של עומק שאין לו תחליף.

עבודתו של סופר מהודר: כל אות היא תפילה

כאשר "שיר השירים" נכתב על ידי סופר ירא שמיים ומהודר, הקדושה מחלחלת אל תוך היריעות. סופר מהודר אינו רק "טכנאי של אותיות"; הוא טובל במקוה, מכוון כוונות, וכותב כל תג וכל אות מתוך דבקות.

כאשר הקורא אוחז בידיו מגילה שנכתבה ביד אמן, הוא מרגיש את האנרגיה שהושקעה בה. הדיו השחור והמבריק על רקע הגוויל יוצר ניגודיות שמעוררת את הלב ומאפשרת לקורא להתנתק מהעולם החומרי ולהתחבר לשיח האהבה שבין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא.

מדוע דווקא מתוך הגוויל?

1. התעלות הרוח: חז"ל לימדונו ש"עין רואה והלב חומד". כשעיניו של אדם פוגשות אותיות שנכתבו בקדושה על חומר טבעי וקדום, הריכוז שלו מעמיק והמילים מקבלות משמעות חיה.

2. שימור המסורת: קריאה ממגילה כשרה היא שימור המנהג המהודר ביותר, המעניק לקריאה תוקף של "מצווה מן המובחר".

3. סגולה לברכה: ספר שנכתב בטהרה על גוויל משמש כקמע של שלום וברכה בבית. שיר השירים עוסק בקשר שבין הדוד לרעיה, וכשהוא נכתב כהלכה, הוא מסוגל להשרות שכינה ושלום בית בין איש לאשתו.